אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו משנת1945 עד היום

אפריל 1945 – יוני 1945

מתחם המחנה שימש כמגורים לאסירים לשעבר שהיו חולים וחסרי בית או לאלה שהמתינו לשילוחם חזרה למולדתם. ממשלת ארצות הברית סיפקה להם מזון ותרופות.

אסירים בכותנות חולים שכובים על מיטות. הם מקבלים טיפול רפואי מחיילים אמריקנים (זכויות יוצרים של התמונה: USHMM).

(מוזיאון ארצות הברית לחקר השואה) חיילים אמריקנים מעניקים טיפול רפואי לאסירים לשעבר שחלו בטיפוס, אפריל/מאי1945

יולי 1945 – קיץ 1948

צבא ארצות הברית השתמש במחנה האס-אס לשעבר ובמחנה האסירים לשעבר כמתקן מעצר לבעלי תפקידים במפלגה הנאצית ולאנשי אס-אס. בשטח מחנה האס-אס לשעבר התקיימו משפטי דכאו. בבתי הדין הצבאיים האמריקניים נוהלו489 משפטים והוגשו672 כתבי אישום.

בית הדין מנקודת מבט מספסלי קהל הצופים. מאחורי דוכן השופטים יושבים שמונה שופטים, דגל ארצות הברית תלוי ברקע. מימין לדוכן השופטים יושבים כ -20 נאשמים, בחזית דוכן השופטים נמצאת עמדת הקלדן. שורות ספסלי הקהל מלאות.

(מוזיאון ארצות הברית לחקר השואה) אולם בית הדין במהלך משפטי דכאו, דצמבר 1945

1948

הצבא האמריקני החזיר את מחנה הריכוז לשעבר לידי מדינת בוואריה. האחרונה הקימה במקום מרכז קליטה ושיכנה בו עקורים גרמנים שגורשו. מאוחר יותר ניתן למקום השם ״שכונת מגורים דכאו מזרח״.

ילדים משחקים על מדשאה בסמוך לצריפי המגורים במחנה הריכוז לשעבר. (זכויות יוצרים של התמונה: אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

ילדים משחקים בשטח ״שכונת מגורים דכאו מזרח״, 1963 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

1955

ועדת אסירי המחנה הבינלאומית ייסדה את עצמה מחדש תחת השם ״הוועד הבינלאומי של דכאו״ (CID). הסכם נלווה לאמנת פריז הציב את אתרי הקבורה של קורבנות המשטר הנאצי תחת הגנה מיוחדת. בנוסף נמנעה ברגע האחרון הריסת המשרפה לשעבר.

1959

חבר נאמנים שהורכב מנציגי מוסדות ציבור ועמותות, אשר כמעט כל חבריו השתייכו למעגל נרדפי הנאצים לשעבר, עמד לצד דרישתו של הוועד הבינלאומי של דכאו להקמת אתר הנצחה.

1960

יוהנס נויהוייזלר, עוזר הבישוף של מינכן, הקים בשטח מחנה הריכוז לשעבר את הקפלה הקתולית ״ייסורי מותו של ישו״. היא נחנכה רשמית בעת הקונגרס האויכריסטי הבינלאומי בנוכחות 50,000 משתתפים.

תצלום אווירי מראה את מחנה הריכוז לשעבר מלמעלה מכוון הקפלה ״ייסורי מותו של ישו״. הכביש המרכזי של המחנה לשעבר הומה אדם (זכויות יוצרים של התמונה: הוצאת תמונות אוויריות ברטרם, Luftbildverlag Bertram).

חנוכת הקפלה ״ייסורי מותו של ישו״, 5 באוגוסט1960 (הוצאת תמונות אוויריות ברטרם, Luftbildverlag Bertram).

1962

הוועד הבינלאומי של דכאו ומדינת בוואריה חתמו על הסכם להקמת אתר הנצחה בשטחו של מחנה האסירים לשעבר. מאוחר יותר החלה הריסת הצריפים המוזנחים, אשר עברו שינויים רבים עקב השימוש שנעשה בהם לאחר 1945. במקום נבנו שני צריפי מגורים משוחזרים. בנוסף החלו עבודות תיקון ושיפוץ חומות המחנה ומגדלי השמירה.

בחזית התמונה שרידי צריפים שנהרסו זה עתה על ידי דחפור הנוסע לעבר חלקי צריפים אחרים שעדיין עומדים. (זכויות יוצרים של התמונה: אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

הריסת הצריפים, 2 בנובמבר 1964 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

1964

יוהנס נויהוייזלר חנך את מנזר ״הדם הקדוש״ הכרמליתי ב -22 בנובמבר 1964.

יוהנס נויהוייזלר לבוש בגדי פולחן עומד יחד עם שלושה מסייעים הסובבים אותו מול מזבח כנסיית המנזר. ברקע ניתן לראות את קהל המשתתפים בתפילה. (זכויות יוצרים של התמונה: ארכיון כרמל דכאו).

חנוכת כנסיית המנזר ״הדם הקדוש״ הכרמליתי על ידי יוהנס נויהוייזלר (מרכז), 22 בנובמבר 1964 (ארכיון כרמל דכאו).

1965

ב -9 במאי 1965 נחנך אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו עם תערוכה דוקומנטרית חדשה.

מבט על יציע הממוקם מול בית המשק לשעבר, עליו יושבים כ-30 אנשים בחגיגיות. אדם עומד על בימה ונואם (זכויות יוצרים של התמונה: הוועד הבינלאומי של דכאו).

נאום בטכס חנוכת אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו, 9 במאי 1965 (הוועד הבינלאומי של דכאו).

1967

בישוף מדינת בוואריה, הרמן דיצפלבינגר, חנך את ״כנסיית הפיוס האוונגלית״ ב-30 באפריל 1967. הרב דוד ספירו חנך את מצבת הזיכרון היהודית ב -7 במאי 1967.

טקסט חלופי: מול הכניסה לכנסיית הפיוס האוונגלית מעביר האדריכל הלמוט שטריפלר את המפתח לבישוף קורט שרף, סגן יושב ראש המועצה של הכנסייה האוונגלית בגרמניה (מרכז). (זכויות יוצרים של תמונה: Keystone).

האדריכל הלמוט שטריפלר מעביר את מפתח כנסיית הפיוס האוונגלית לידיו של הבישוף קורט שרף (מרכז), שהיה סגן יושב ראש המועצה של הכנסייה האוונגלית בגרמניה, 30 באפריל 1967 (Keystone).

הרב דוד ספירו עומד על דוכן הנואמים, הממוקם לפני מצבת הזיכרון היהודית, וסופד למתים מול מיקרופונים רבים. ברקע קהל רב.

הרב דוד ספירו (מרכז) סופד למתים בחנוכת מצבת הזיכרון היהודית, 7 במאי, 1967 (AP).

1968

ב-8 בספטמבר 1968 הסיר האומן ננדור גליד את הלוט מהאנדרטה הבינלאומית. הפסל, שנרדף על ידי הנאצים ביוגוסלביה מולדתו בשל היותו יהודי, זכה בתחרות אומנים, אותה קיים הוועד הבינלאומי של דכאו, ונבחר לעצב את האנדרטה.

שני ניצולים לשעבר לבושים בגדי אסירים עומדים לפני האנדרטה הבינלאומית עם הפסל במרכזה. מאחוריהם מונחים זרי פרחים רבים הנשענים על חומה ועליה הכיתוב ״1945-1933״. (זכויות יוצרים של התמונה: דניאל גורדנה וגבריאל גליד).

חנוכת האנדרטה הבינלאומית על ידי אסירים לשעבר, 8 בספטמבר 1968 (דניאל גורדנה וגבריאל גליד).

1975 – 1985

אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו הפך במרוצת הזמן להיות מקום הפועל למען חינוך לדמוקרטיה. קבוצות קורבנות ש״נשכחו״, כגון סינטי ורומה, עדי יהוה והומוסקסואלים השמיעו את קולם. באביב 1980 פתחה קבוצה של סינטי ורומה בשביתת רעב והפגינה נגד האפליה הקיימת.

1995

החל מיום השנה ה-50 לשחרור מחנה הריכוז דכאו גדל בהתמדה העניין הציבורי בגורלם של הקורבנות ובעבודת אתר ההנצחה. מועצה בינלאומית של מומחים נבחרה לסייע בתכנון מחדש של אתר ההנצחה. ב- 29 באפריל 1995 נחנכה קפלת הזיכרון הרוסית-אורתודוכסית ״תחיית אדוננו״ על ידי הארכיבישוף המטרופוליטני של ניז'ני נובגורוד וארזמס, ניקולאי קוטפוב.

2001

תערוכה חלקית חדשה נפתחה בכלא המחנה לשעבר/״הבונקר״.

2003

ב -2 במאי 2003 נפתחה התערוכה הראשית החדשה בבית המשק לשעבר. המוטיב המרכזי של התערוכה הוא ״נתיב האסירים״.

שר התרבות הנס צההטמייר (שמאל) עם הניצול האנס טאשנר (ימין) משוחחים בפתיחת התערוכה הראשית של אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו. (זכויות יוצרים של התמונה: אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

שר התרבות הנס צההטמייר (שמאל) עם הניצול האנס טאשנר (ימין) בפתיחת התערוכה הראשית של אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו, 2 במאי 2003 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

2005

לרגל יום השנה ה-60 לשחרור מחנה הריכוז דכאו הותאמה הכניסה לאתר ההנצחה לכניסה המקורית. המבקרים באתר יכולים להיכנס אליו דרך ״בניין השער״, דרכו נכנסו האסירים דאז למחנה הריכוז לשעבר.

2009

מרכז המבקרים החדש נפתח ב-29 באפריל 2009.

משמאל לימין: מנהל הקרן קארל פרלר, רחל סלמנדר הבעלים של חנות הספרים, ראש ממשלת בוואריה הורסט זהופר וקארין זהופר בפתיחת מרכז המבקרים החדש. (זכויות יוצרים של התמונה: אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

מנהל הקרן קארל פרלר, רחל סלמנדר, הבעלים של חנות הספרים, ראש ממשלת בוואריה הורסט זהופר וקארין זהופר בפתיחת מרכז המבקרים החדש (משמאל לימין), 29 באפריל 2009 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

2014

אלמונים גנבו בליל ה-2 בנובמבר 2014 את דלת השער ההיסטורית עם הכיתוב ״העבודה משחררת״ מבניין השער. הדלת הוחלפה ברפליקה בשנה שלאחר מכן.

מסיבת עיתונאים מול בניין השער. ברקע ניתן לראות את השער עם הדלת החסרה משמאל לימין: נציגי העיתונות, ד״ר גבריאלה המר מנהלת אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו, תומס ראושר מפקד משטרת דכאו, שר התרבות ד״ר לודוויג שפנלה (זכויות יוצרים של התמונה: אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

מסיבת עיתונאים בגין גניבת הדלת שנגנבה בהשתתפות ד״ר גבריאלה המרמן מנהלת אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו, תומס ראושר מפקד משטרת דכאו, שר התרבות ד״ר לודוויג שפנלה (משמאל לימין), נובמבר 2014 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו).

2015

כ-13 אסירים לשעבר ומשפחותיהם השתתפו ביום השנה ה-70 לשחרור מחנה הריכוז דכאו. קנצלרית גרמניה ד״ר אנגלה מרקל הודתה לניצולים על פועלם כעדים לזוועות והעלתה את זכרם של אלה, אשר מצאו את מותם במחנה הריכוז דכאו.

קנצלרית גרמניה ד״ר אנגלה מרקל הולכת לצידו של ניצול דכאו, מקס מנהיימר, היושב בכיסא גלגלים. מקס מנהיימר משלב את זרועו בזרועה (זכויות יוצרים של התמונה: סבסטיאן פרלר).

ד״ר אנגלה מרקל עם ניצול השואה מקס מנהיימר (סבסטיאן פרלר).

2017

ב -22 בפברואר 2017 הושבה דלת השער הגנובה עם הכיתוב ״העבודה משחררת״ לאתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו. הדלת נמצאה במקום חניה בעיר הנורבגית ברגן. היא תשוחזר ותוצג בארון תצוגה בתערוכה הראשית.

מסיבת עיתונאים במגרש המסדרים לשעבר: דלת השער עם עם הכיתוב ההיסטורי ״העבודה משחררת״ מוצגת לצלמים. הדלת חלודה. ליד הדלת עומדים ז'אן מישל תומס, נשיא הוועד הבינלאומי של דכאו, מנהל הקרן קרל פרלר ושר התרבות ד״ר לודוויג שפנלה.

מסיבת עיתונאים בגין החזרת דלת השער עם נשיא הוועד הבינלאומי של דכאו, ז'אן מישל תומס, מנהל הקרן קרל פרלר ושר התרבות ד״ר לודוויג שפנלה (משמאל לימין), 22 בפברואר 2017 (אתר ההנצחה מחנה הריכוז דכאו).