9 הצריפים

במהלך הרחבת המחנה בשנים 1937/38 הורה האס-אס על הקמת מתקן של 34 צריפים. ארבעת הצריפים בעלי הייעודים הספצפיים ו -30 צריפי המגורים נהרסו במהלך השנים 1964/65. שני הצריפים, אותם ניתן לראות כיום  לצד תחילת כביש המחנה לשעבר, הם שיחזורים משנת 1965. בצריף המשוחזר בצד המזרחי מוצגת תערוכה העוסקת בתנאי הדיור והמחייה של האסירים בצריפים. יסודות בטון שנוצקו בקרקע בשנת 1965 נועדו להמחיש את סידורם ומתוויהם של יתרת 32 הצריפים.

כל צריף אסירים, אשר כונה בשפת המחנה ״בלוק״, חולק לארבעה אולמות קסרקטין. אלה כללו אזור מגורים עם שולחנות, שרפרפים וארוניות אחסון ואזור שינה עם דרגשי קומותיים מעץ. האסירים היו חשופים לשליטתו ולאכזריות השרירותית של מפקד הבלוק, איש האס-אס. מפקדי הבלוק מיררו את חיי האסירים עם תקנות נוקשות אשר כללו חוקים קפדניים העוסקים בניקיון הרצפה, בסידור ארוניות האיחסון ובסידור המיטות. חריגות מינימליות מהתקנות הקטנוניות הובילו לעונשים קשים.

אל הצריפים, אשר היו אמורים לקלוט על פי תכנונם עד 200 אסירים כל אחד, נדחסו לקראת סוף המלחמה מספר גבוה של עד 2000 אסירים לכל צריף. בצריף הראשון בצידו השמאלי של כביש המחנה היו חדר האוכל, חדר כתיבה, הספרייה ומוזיאון האס-אס וחדרי הכשרה לאסירים במלאכות שונות. מימין לכביש המחנה נמצא אזור המרפאה, אולם עקב שיעורי החולי הגבוהים בקרב האסירים, היא הורחבה ליותר ויותר צריפים. מאחוריהם היו צריפי העונשין וצריפי הבידוד עבור האסירים החדשים שהובאו למחנה.