3 שרידי המחנה הראשון (1937-1933)
מול הכניסה למחנה האסירים לשעבר, בניין השער (Jourhaus), נמצא הכביש המקשר אל מחנה האס-אס לשעבר. משמאל לכביש ומימינו עומדות סוללות עפר מופרדות, אשר הוקמו מחומרי הריסות הבניינים במקום. האס-אס השתמשו במחנה הראשון בבניינים הקיימים של מפעל אבקת השריפה והתחמושת עבור מטבח האסירים, חדר האוכל וחדר קליטת האסירים (סוללת העפר משמאל), וכן גם עבור נגריה, מסגריה ומתפרה (סוללת העפר מימין). במחנה המורחב המאוחר יותר שכנו במבנים אלה בתי מלאכה ומפעלים של האס-אס, כגון בית חרושת לייצור בגדים ומפעלי החימוש הגרמניים.
הבניינים נהרסו בשנות ה-80. מן ההריסות שלהם הוקמה סוללת עפר רציפה, אשר הפרידה בין שטחו של אתר ההנצחה לשטחה של היחידה לפיזור הפגנות של משטרת בוואריה. במהלך עיצובו מחדש של אתר ההנצחה בשנת 2004, נפרצה סוללת העפר והופרדה לשני חלקים. בכך נחשף הכביש אשר חיבר את שני המחנות דאז.
במהלך עבודות אלה נחשפו גם שרידים של מסילת רכבת. במחנה הריכוז נעשה שימוש במסילת הרכבת על מנת להעביר סחורות לבתי החרושת ולבתי המלאכה של האס-אס, בהם אולצו האסירים לעבוד בכפייה. בקטע זה של המסילה לא נעשה שימוש עבור הובלת אסירים.
בהאנגרים, אותם ניתן לראות גם היום, שכנה מאפיית המחנה. עד שנת1935 שכנו בהם בניין השמירה הראשי של האס-אס, חדר האוכל ומטבח עבור אנשי האס-אס.
סוללת עפר עשוייה מהריסות ושרידי קטע ממסילת רכבת בצד שמאל של הכביש שהוביל למחנה האס-אס. ברקע מאפיית המחנה לשעבר, 2017 (מולר-נאומן, סדרה 2016/17, 154)
מבט על הכביש המקשר בין מחנה האסירים למחנה האס-אס. בצד שמאל נמצא חלק ממסילת הרכבת, מאי 1945 (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו)
מבט אווירי על חלק משטח מחנה האס-אס, שנות החמישים (אתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו)
1. בניין השמירה הראשי של האס-אס (1936 – 1945)
2. מאפיית המחנה (1933- 1945)/ בניין השמירה הראשי של האס-אס, קנטינה ומטבח האס-אס.
3. מטבח וחדר אוכל (1933 – 1937/38)/מאוחר יותר: מפעל ליצור מדים של האס-אס
4. המחלקה הפוליטית
5. אזור מפקדת משמר המחנה (1933 – 1945)
6. בניין השער (Jourhaus)
7. נגריה, מסגריה ומתפרה (1933 – 1938)/מאוחר יותר: מפעלי החימוש הגרמניים